התנוחה המהופכת גרמה לי לסחרחורת קלה, או שמא היתה זו ההתפשטות שלך? בכל אופן בלי להשתהות יותר מדי הסרת את מכנסייך ואת התחתונים ובלי הודעה מוקדמת של 30 יום. פשוט, התיישבת על ראשי כשרגלייך פשוקות והפתח הרטוב שלך מונח היישר על שפתותי.

שב כאן, אמרת והצבעת על הכורסא הנוחה עם המסעדים הגדולים.

התיישבתי על הכסא והבטתי בך. אישה מלאה, לבושה בחולצה הדוקה עם מחשוף שזוג שדיים גדולים, כדוריים פורצים מתוכו כמעט עד כאב. רציתי בזוג השדיים הזה, השתוקקתי, אבל באיפוק של ערב ראשון לא אמרתי דבר.

"אני מתכוונת לשים לך כיסוי עיניים כמו שסיכמנו" אמרת בשקט והראית לי כיסוי עיניים שחור, מבד כבד ועבה.

בעוד הכיסוי סוגר על עיני כבר יכולתי לחוש בזיקפה העולה ותופחת תחת מכנסי ההדוקים. תמיד במפגש ראשון אני אוהב להגיע ללא תחתונים, התחושה של המגע בבד הגס תמיד מעצימה את הגירוי שלי עד מאוד.

חלפו כמה דקות, רישרושים ורעש של רוכסנים נסגרים ונפתחים נשמע בחדר. בעודי תוהה מה עומד לקרות, חשתי ברצועות רחבות סוגרות על אמות ידי ומצמידות אותן אל מסעדי הכורסא. עודני שוקל בדעתי אם לשלוף מילת ביטחון וקרסולי הוצמדו אף הם אל רגלי הכורסא. "אזיקונים?" חשבתי? זה הרגיש כמו אזיקונים ונשמע כמו אזיקונים.

"אז מה? איך התחושה?" שאלת אותי במתיקות אין-סופית

"מה את מתכוונת לעשות עכשיו?" עניתי בשאלה.

"אתה עוד מעט תראה" אמרת והתחלת ללטף אותי לאט, על הפנים בתחילה ובהדרגה על חלק של הגוף.

התחושה שידייך העבירו בי היתה מרטיטה, בכל פעם שהעברת את ידך על פני הזיקפה הכלואה תחת הרוכסן שלי, חשתי כיצד כל גופי פועם תחת המגע המלטף והמגרה של אצבעותייך.

"רוצה לראות?" שאלת

"כן, ברור שאני רוצה" עניתי

הסרת את הרטייה העבה מעל עיני, לאט לאט.

הבטתי בך. נותרת לבושה כמו שהיית כשהגעתי.

מבטי ננעץ במחשוף המסעיר שלך, עיני ליטפו את הכדורים הממגנטים שעמדו לצאת לחופשי בכל רגע.

"אוהב?" שאלת. ולא המתנת לתשובה

קירבת את המחשוף אל פני וסגרת את שדה הראייה שלי. לא, לא נגעת בי, היית המרחק נשימה מפי, אבל נשארת בדיוק שם. ואני רציתי כל כך לשלוח את ידי ולחפון, אבל הייתי מרותק לכורסא.

"אני אפשיט אותך עכשיו" אמרת בקול הסקסי והמתוק שלך

"אבל אני קשור" עניתי. "שחררי את ידי ואעזור לך"

חייכת.

"אתה באמת חושב שאני זקוקה לעזרה?" שאלת ושלפת מתיק שהיה מונח לצידך שוג מספריים גדולים, מספריים של תופרות מקצועיות, ארוכים וחדים.

לאט לאט התחלת לגזור את בגדי, מן המכנסים ועד הצווארון. לא ריחמת גם על התחתונים. תוך כמה דקות כל בגדי הגזורים היו מושלכים על הריצפה למרגלות הכורסא.

עמדת מולי זקופה ומחוייכת. מביטה בי במבט שכולו אומר שליטה וניצחון.

"אז מה? אתה עדיין סבור שאני זקוקה לעזרתך?" שאלת

מבטך התרכז בזיקפה שלי

"אני אוהבת לראות כמה אתה שמח לראות אותי" ארת וחייכת.

שוב קירבת את השדיים עד כדי שלא יכולתי לראות דבר מלבד שני הכדורים האלוהיים שחוסמים את שדה הראייה שלי. האת שגם לא רציתי לראות שום דבר אחר. כל מה שרציתי היה לגעת בך, לחפון וללטף, ללקק ולמצוץ, לעסות ולמעוך. אבל זה לא קרה.

"זה מגרה אותך?" שאלת מחייכת בשביעות רצון. שלחת שוב יד ללטף את הזיקפה הבוערת.

אמרת ואחזת בזוג השדיים המתפרצים שלך, משעינה אותם על כפות ידייך, מרימה אותם כלפי מעלה ומקרבת אותם בהתרסה אל מול עיני. ריח העור שלך מילא את אפי,

"אני רואה שאתה רוצה בי"

"ברור שאני רוצה" עניתי

"אתה תקבל אותי – בתנאים שלי" אמרת והתכופפת.

לפני שהספקתי להבין מה קורה, אחזת בשתי הרגלים של הכורסא והפכת את הכורסא כך שמצאתי עצמי שוכב על גב הכורסה כשרגלי מונפות כלפי התיקרה.

"את נורמאלית?" אמרתי בספק צחוק ספק חשש.

"ברור" ענית

הקפת את הכורסא וניגשת אלי.

הבטת בי בחיוך והתחלת להפשיל ולהוריד את המכנסיים שלך.

התנוחה המהופכת גרמה לי לסחרחורת קלה, או שמא היתה זו ההתפשטות שלך? בכל אופן בלי להשתהות יותר מדי הסרת את מכנסייך ואת התחתונים ובלי הודעה מוקדמת של 30 יום. פשוט, התיישבת על ראשי כשרגלייך פשוקות והפתח הרטוב שלך מונח היישר על שפתותי.

לא נזקקתי להנחיות או לספר הוראות. שלחתי את לשוני אל בין השפתיים הרטובות והמופשלות שלך והתחלתי לתור הלוך ושוב, כשמטרת החיפושים ברורה.

לשוני לא נתקלה בקשיים מיוחדים, הכוס נפתח במלוא תפארתו וקלט את הלשון, השפתיים ואפילו מעט מן השיניים. החלקתי את הלשון כפי מעלה עד שנתקלתי בדגדגן התפוח שפשוט חיכה שם שמישהו או משהו ישחרר אותו מניצרתו, וכך עשיתי, תפשתיו בין שיני בעוד הלשון מסתחררת מעליו מלטפת ומרקידה אותו. חשתי היטב כיצד את רועדת מעל לראשי.